ההיקסמות או התוגה על מה שיש

מעלה | גיליון 12 | כסלו תשפ"ד | דצמבר 2023 | 19 ☞ כְּכָל שֶׁהָעַיִן רוֹאָה, אֶל תּוֹךְ הַדִּמְדּוּמִים . ( עמוד 94 ) אי אפשר לזכור הכול, אומר המשורר . אבל הפלא הוא שאפשר להבחין כיצד גם הטבע עצמו עסוק מעל לראשו בענייניו שאין להם התחלה וסוף, “ בָּאָבִיב שֶׁכָּל כָּךְ גָּדוּשׁ בְּהַכֹּל וּמִתְקַדֵּם לְכָל הַכִּוּוּנִים" . אין לנו התודעה להבין את המתחולל בהם במלוא רוחב היריעה, שכן אנו מוגבלים "כְּכָל שֶׁהָעַיִן רוֹאָה, אֶל תּוֹךְ הַדִּמְדּוּמִים" . עם זאת, נראה שלמהומה האנושית ( גדר מתמוטטת, גג דולף ) יש הקשר ובמידה מסוימת גם המשך רחב יותר במהומתו המתמדת של הטבע . מהטבע אנו למדים שמהומה פירושה המשך החיים וגם תזכורת על יחסיותו של קנה המידה . האדם בחייו, כחלק קטן הטבוע בטבע הגדול, נדרש לתחזוקה מתמדת "כְּמוֹ כַּדּוּר שֶׁאַתָּה מֻכְרָח \ לִתְפֹּס וְלִזְרֹק לְלֹא הֶרֶף כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל" . ייתכן וזו הגדרת החיים המקיפה ביותר, שידיה מלאות בעשיה גרידא ולכן היא חפה מחיפושים אחר תוחלת ומשמעות . אשרי האיש המבין זאת, ואם יש ספק בליבו די שירים את ראשו "אֶל עַנְנֵי הָעֶרֶב, אֶל צִיּוּצוֹ שֶׁל קִיכְל...  אל הספר
מקום לשירה