12 | מעלה | גיליון 12 | כסלו תשפ"ד | דצמבר 2023 מעבר להיותם "סיפורים ☞ אפלים מיפן", ישנן כמה תמות המשותפות לשלושת הסיפורים המצדיקות את כריכתם יחד . ראשית, ההיבט המגדרי . כצפוי בסיפורים שנכתבו בחברה פטריאכלית, יחסי הכוחות בין הדמויות הגבריות לנשיות אינם שווים, אך כאן הפערים כה גדולים עד שמדובר בענין של חיים או מוות . שנית, העיסוק בתהליך היצירה, ובחרדת הקודש שבה אמנות נתפסת בעיני האומנים, הפטרונים, צרכני האומנות ואפילו ( וכאן נכנסת האימה ) בעיני קורבנותיה של האומנות . שכן, בכל אחד מהסיפורים האומנות נתפסת כמה שצריך וכדאי להקריב עבורו את הבריאות, ואולי אף את החיים . התמה השלישית היא אינטרטקסטואליות, הישענות על יצירות קיימות כמקור ליצירה ולהשראה, בין אם בידי מחברי הסיפורים עצמם או בידי הדמויות . הסיפורים בקובץ מסודרים לפי סדר פרסומם . "הקעקוע" ( 1910 ) , הוא הסיפור הראשון שפרסם ג'וּנְאׅיצׅ'ירוּ טניזקי, מגדולי הסופרים היפניים של המאה ה- 20 . טניזקי מתאר את סיפורו של אמן הקעקועים סֵייקׅיצׅ'י, החולם ליצור יצירת מופת ולא מעלה על דעתו לבקש את הסכמתה של מי שעל גופה הוא רוצה לקעקע יצירת מופת זו . ...
אל הספר