"הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תַּנָ"ךְ" נוסח יהודי עממי־נאיביסטי בשירת זלדה

12 | מעלה | גיליון 11 | אלול תשפ"ג | ספטמבר 2023 אריג עממי חוקרים רבים ציינו את הצורות העממיות של שירתה, כגון משל ומעשייה . לדוגמה, "שני יסודות" המעוצב כמשל מקורי המתאר דיאלוג בין להבה לברוש ( שירי זלדה , ,1985 עמ' 225 ; כל מראי המקום הם מספר זה, אלא אם צוין אחרת ) , או הדיאלוג עם האגדה "הדייג ודג הזהב" מאת אלכסנדר פושקין בשיר "מול הים" ( "כַּאֲשֶׁר שִׁחְרַרְתִּי אֶת דָּג הַזָּהָב", עמ' 44 ) . חמוטל בר יוסף ציינה בספרה "על שירת זלדה" ( 2006 ) את הזיקה של שירת זלדה לאגדות עם ואת הדיוקנאות הנטורליסטים של אנשים פשוטים, למשל, סנדלר, קבצן ( עמ' ,37 ,38 210 ) וקלפן ( עמ' 116 ) . התיאורים מביעים הזדהות עם צניעותם וחירותם של פשוטי העם אך גם עם מצוקתם, ומביעים מחאה חברתית כנגד דיכויים . העממיות היא תכונה אוניב רסלית ובאה לידי ביטוי בצורות- הספרותיות שצוינו לעיל, אבל יש לה גם מאפיין מקומי-יהודי . מוטיב יהודי עממי מרכזי הוא יידישקייט ( בעברית : דרך חיים יהודית ) . הכוונה כאן במושג זה היא לאורח חיים יהודי, ליומיום הכולל מנהגים ומסורת, ולא לתר בות יידיש מזרח אירופאית . שירת- היידישקייט שלה, שאפשר ל...  אל הספר