מה שוות המילים אם אי אפשר לשלוט בהן?

22 | מעלה | גיליון 10 | סיון תשפ"ג | יוני 2023 שום תירוץ או פתרון, מלבד ☞ להרשות לעצמי את הרעידות, ואחר כך לחזור ולבקר אותן בח ריפות" ( עמ' 118 ) . אלו רעידות - שמתווכות ומטווחות כאן לעילא במקצב הפרגמנטי, התזזיתי וחסר המנוח, כמעט כאילו הותז בכו רח, ביריקה שאין לגבור עליה . - יותר מזה, נדמה שנלסון מרחי בה את התירוץ או הפתרון שלה - ביחס לכל תיאוריה שנועדה מט בעה לקבע . טבעה התקיף של - השפה, שלעולם אינה משקפת את המציאות במלאותה, הוא גם טבעה התקיף של התיאוריה, תהא קווירית ככל שתהא . ולכן, אליבא דנלסון, כל עוד התיאוריה נותרת בשדה התיאוריה, כל עוד אינה מתחככת עם האישי הבלתי ניתן לסטריליזציה, המנוקב בחו סר ודאות, היא תיוותר בהכרח - תקיפה מדי, תקיפה ביחס להוויה הנוזלית . נלסון מעידה על עצמה כי היא "עדיין לא מבינה את מערכת היחסים בין כתיבה לאושר" ( עמ' 59 ) . אך מה שכן מובן וניכר משלב מוקדם של הקריאה הם שלושת הדברים שעליהם עומד או רועש עולמה של נלסון, הלוא הם הכתיבה, האושר ומערכת היחסים - כל אחד לעצמו וכולם יחד . "איך המילים יכולות להיות לא מספיק טובות ? " ( עמ' 12 ) , היא תוהה . אחד הציטוטים ה...  אל הספר