מעלה | גיליון 10 | סיון תשפ"ג | יוני 2023 | 5 אולי הרומנטיקה המסוימת הזאת נספגה בו, כמו ברבים מבני הדור שלנו, דרך הספרות הרו סית הקלאסית . נשים שמשליכות- את עצמן בשיברון לב על פסי רכבת וגברים שלא יודעים להח זיק אהבה היו הלחם והמים של- בני הנוער אוהבי הספרים אז, עם ערגת שירי העם הרוסיים היפים כל כך גם בעברית, בהרמוניה של שני קולות . משוררי הקונצ נזוס בהתיישבות שקראה לעצמה- "העובדת" היו אלתרמן, רחל, לאה גולדברג, שלונסקי וטשרניחוב סקי . וההתנגנות הרוסית בכתיבת- כל המשוררות והמשוררים האלה – בהדהודי השפה, במקצבי השיר הבהירים, ארבע פעמות, שלוש או שתיים, בחרוזים שהם קסמים ומו זיקה בפני עצמה – זרמה כמו דנו- בה פנימית מתחת לשדות העמק,- לגבעות, לכינרת האחת והיחידה, והֵשׁיטה גם הרבה מהכתיבה השרה של יהונתן גפן . אחרי שנים, בה סתכלות מפוכחת על ההיסטוריה- הרוסית לדורותיה והטוטליטריות הרצחנית שלה על שלל צורותיה, הוא כתב : "חלמתי חלום על דנו בה / על השלג נטשה ופייר / שיר- על חלום הם נגנו בה / שהיום הוא נשמע קצת אחר . / לפייר קול עצוב ונטשה / מחייכת חיוך של דמעות / את הצחוק הרוסי לא תשמע שם / אמא רוסיה...
אל הספר