20 | מעלה | גיליון 9 |אדר תשפ"ג | מרץ 2023 כדמות טראגית, כקורבן ללא ☞ תוקף, או אולי קורבן של תוקפים רבים : העוני, הלידות בגיל צעיר, הילד השלישי שהולדתו נכפתה עליה, ילדותה כילדה לא אהובה, בדידותה, הטיפול הפסיכיאטרי הלקוי, הליתיום המטמטם . מול כל אלה, האם מתריסה התרסות גנובות, ילדותיות כמעט . היא מצביעה לליכוד נגד כל תושבי הקיבוץ וקונה בגדים יקרים בסתר למורת רוחו של בעלה . אבל כשהיא מנסה להתנגד באופן מהותי יותר, היא נכשלת . למשל, היא לא מצליחה להתקבל לעבודה כזבנית "אמיתית", כלומר שלא במסגרת עמותה לעידוד תעסוקת מתמודדי נפש . חוסר ההצלחה שלה במאבק על זכותה שלא ללדת ילד שלישי משמש לא רק כהקבלה בין האם לבת, אלא גם כדוגמה נוספת לכישלון ההתנגדות של האם . במילים אחרות, כהן מצליחה להציג את דמות האם במלוא מורכבותה . ההצגה שלה כך, למרות שכבות הכאב והטינה הקרושות ביניהן, מהווה הישג ספרותי בה-במידה שהיא אולי הישג אישי . העושר הזה בהצגת דמויות האם והבת הוא הרכיב העיקרי שהופך את הקריאה ב על השעות השבורות לחוויה מרתקת בה במידה שהיא מכאיבה מבחינה רגשית . מהבחינה הזו, זו חווית קריאה דומה לזו שעולה מן הממ...
אל הספר