מעלה | גיליון 9 |אדר תשפ"ג | מרץ 2023 | 17 במקום למטרה . השני הוא מגוון סטיות מהתחביר הקָביל בעברית, בעיקר במשפטים לא שלמים, במחיקת ההפרדה בין משפטים ובמילות יחס שאינן מתאימות לפועל ( מה שנקרא בז'רגון "בעיות בהצרכה" ) . שני המאפיינים האלה יוצרים עיכוב בקריאה ומדגישים יסוד מהוסס או פצוע בדיבור השירי . מתוך כך הם פורמים את הרצף המחשבתי הפשוט שמזוהה עם שירי-פאנץ', ומה שלא נאמר בהם עד הסוף מטיל צל על הבדיחה הגלויה לעין . המאפיין הראשון ניכר בשיר "ארמָני" ( עמ' 17 ; השירים אינם מנוקדים במקור, כבמסורת "מעין" ) : אני כבר פעם שנייה הולכת לסופרפארם ושמה על עצמי ארמני אני אוהבת את הריח זה מזכיר לי מורה שקיבלה תלושים לחג ואני לא מורה ולא קיבלתי תלושים לחג בקריאה ראשונה נמשכתי, ואני מניח שאיני היחיד, לארבעת הטורים החותמים את השיר . הם נקראו בראשי כמו סוג נפוץ של פאנץ' שעיקר כוחו בחזרה על דברים מובנים מאליהם לקהל המ דומיין ( מיהו ? ) . המילה שהדהדה - אצלי בין "ואני" ל"לא מורה" היא "כמובן" או "הרֵי" . קריאת השיר כאילו נועד להוביל אל הפרש נות הזאת של טורי הסיום, כאילו - שם ( כמו בשיר "התמדה" ) נמצא ה...
אל הספר