השלג נתלה על קולב העצים

26 | מעלה | גיליון 8 | כסלו תשפ"ג | דצמבר 2022 וכך, לשמיים יש "בְּגָדִים / ☞ גְּדוֹלִים מִמִּדָּתָם", שרוולים ריקים מתנופפים ברחובות, והשלג עצמו ( שבדרך כלל מסמן יופי ) הוא מעין בגד עזוב שתלוי על קולב בחנות יד שנייה . בבסיסו של הרגע הזה, הזוכה להעצמה אופראית כמעט בכוח מבטה של המשוררת, עומ דת תחושה חזק של חוסר שייכות - ואי-הלימה . אין כאן שום "טה- דם", אני מוציאה ספר ! אלא להיפך – פליאה וחרדה המתור גמות למראות של חלום מסויט . - אותו מנגנון של הזרה, שבו המבט מתרגם את העולם למשהו שהוא מוכר ומשונה בו-בזמן, חוזר גם בשירים שבהם עוסקת רוז בח וויית הזרות הבסיסית, המתמש- כת, שהיא חווה כמי שחיה בין - שתי תרבויות . כמו למשל בשיר "עליה", הפותח בשורות : בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם מְחַפֶּשֶׂת אֶת הָרְחוֹב הָרָאשִׁי שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם ( עמ' 62 – 63 ) בהמשך השיר, מזוודה, המייצגת המוחשית והסמלית של ההגירה, מדומה לכלבה הנושאת בין שי ניה לא גורים אלא בובות פרווה, - ואילו נעלי הבית הרוסיות מו מרות בכוח הדמיון לשני סנאים - מקפצים בסלון : הָטָּפָצְ'קִי הָאֲדֻמִּים עוֹדָם זוֹכְרִים אֶת פַּרְקֵט ה...  אל הספר