נשיקות על המצח

20 | מעלה | גיליון 8 | כסלו תשפ"ג | דצמבר 2022 ואם רוצים לחזור לכתבים ☞ מהעבר מוטב פשוט לקרוא ב ספר יוסף . הקול הילדי, לעומת זאת, בוחר לחשוב על נשיקות על המצח, ובעיקר על כך שעשרת הסיפורים מצביעים על חשיבותה הרבה של האפשרות לדמיין נשיקות שכאלה . כוונתי ב"נשיקות על המצח", מבהיר הקול הילדי, אינה רק למפגש המשמח בין מצח לשפתיים, אלא לכל ממשק בין גוף מדמיין למסתורין הסובב אותו . כאשר אם מנשקת את בנה על המצח היא מותירה לו מעל העיניים עקבה של שפתיים, סימן של ממשק ראשוני עם גוף גדול שאהב אותו . סימן השפתיים, אם ניזכר שאנו נושאים אותו על המצח, יהיה תזכורת לסיפור הראשון שאי פעם שמענו, הוא יכיל בו זיכרון וגעגוע למפגש רגעי שהתפוגג – פעולת דמיון של חיבור עם דברים בעולם . ומהי ספרות אם לא הניסיון לסמן פעולות דמיון שכאלה ? על מנת להרחיב את המחשבה על נשיקות על המצח ראוי אולי לחזור לרגע לכתביו הקודמים של הופמן, המסתוריים יותר, ובפרט לקטע הבא שמופיע ב ספר יוסף : ״פעם סיפרה לקצכן מרגריטה אמו על הקיקלופּים . ״מי שרואה בשתי עיניו״, אמרה, ״עוצם עין אחת כשהמראות מכאיבים לו . אם מכאיבים לו גם המראות שהוא רואה ...  אל הספר