מעלה | גיליון 8 | כסלו תשפ"ג | דצמבר 2022 | 9 שאהובה נפרדת מאהוב, כך כביכול נפרד האובייקט משמו ומאבד את זהותו ומיקומו . עיבוד האבל מבטא ומבקש לכונן מחדש את הקשר בין המלים ובין הדברים . כדבריה של המשוררת : "ויש חשש לסוד שיצא מהדברים ויצא מהמלים" . ה"דברים" בספר הזה הם הטבע, האובייקטים, הממשות, והן הן השירה ומעשה השיר . סוגיית היחס בין המלים והדברים והיפוך יחס זה חולשת על שירתו של אבות ישורון, ולילך לחמן מציעה דיון בתמה הזאת . סוגיה זו גם מאפיינת את שירי ההתבוננות של ישראל אלירז, שהיה ידיד שירי קרוב לחוה ( ראו עוד בספרם המשותף אסכולה של איש אחד ) . אולם אם הסוד מוצג כמי שאולי עתיד לעזוב את שני המישורים, האין זו הסתכלות שוות נפש בנימה כמו- מתעדת העשויה להטעות ? התבוננות זו מבטאת אכזבה עמוקה, כמעט ייאוש, הייתי אומרת צריחה, זוהי האדישות ( לכאורה ) המקצבית של המקוננת, האטומה מפאת היגון הרב . מדוע ? מפני שאם הסוד נוטש את שני המישורים של האובייקטים, של הטבע העירום מנגד ושל השפה והשמות מנגד – הרי שמתבטאת כאן עדיין האמו נה בהיתכנותה של סימטריה והר- מוניה בין השמות ובין הדברים, - בין העולם ובין ה...
אל הספר