מעלה | גיליון 7 | תשרי תשפ"ג | ספטמבר 2022 | 13 סגנוניות בין המודרניסטים הבול טים בשירה העברית בשנות העש- רים והשלושים – שלונסקי, פוגל - ובני דורם ; המחלוקות הפרוזודיות העיקריות בתקופת ההשכלה ; די למת המעבר מהברה אשכנזית - לספרדית בארץ ישראל, והרי תמוס ה"מקראי" כמפלט לאלה - שהתחבטו בין שתי הדרכים ; או השוואה פרוזודית בין גרסאות שונות לאותם שירים כדי להמ חיש את הדילמות הסגנוניות של - מחבריהם ( גולדברג ושלונסקי ) . מסקנות מעניינות נוספות שעו לות מהספר קשורות גם בכך - ששביט הוא בן "דור השינוי" . הוא החל ליצור ולחקור כשזך, יהודה עמיחי ואחרים בדורם בי ססו את המהפך האמור, ובדיעבד - אפשר לקרוא את מקצת הדברים כעדות של בן התקופה על דיל מות סגנוניות מרכזיות שאפיינו - אותה . הדבר ניכר בייחוד במא מרים המעמידים במרכזם את זך - ואת עמיחי, היוצרים הצעירים ביותר בקובץ שלאורם נבחנות תופעות היסטוריות רבות . בהמשך לשאלה הנצחית ( והטרחנית עם הזמן ) אם היה או לא היה "נוסח זך", כלומר אם קמו לזך חניכים מובהקים או שהשפעתו ניכרת רק במה שהוציא ממוסכמות השירה המקומית – שביט המחיש מזמן את מה שרבים אומרים עד היום ב...
אל הספר