מעלה | גיליון 7 | תשרי תשפ"ג | ספטמבר 2022 | 11 עמוקה, נסערת״, ( עמ׳ 81 ) . כשם שעמית מאמץ בקלות את האי-הפ רדה בין חיי הבית וחיי העבודה, - כך הוא נלחם, במקרים אחרים, ברגשותיו, באגו שלו, באופן שבו העצמי מבקש את קדמת הבמה, אפילו על חשבון התפקוד המק צועי . המלחמה הזו מקבלת ביטוי - בטקסט, שבו, כך נדמה, העצמי ניצח . משלב מסוים, האגו, הרגש והחוויה האישית, מלווים כמעט כל תיעוד, כמעט כל דיווח . כפי שציינתי, בהקשר של ריבוי הממוארים, כתיבת העצמי מעסי קה סופרים רבים בעת הזו . אחד - המופעים המעניינים של התופעה הוא ממוארים שבהם חיי המחבר אינם הנושא המרכזי של הספר . אני חושבת על ספריהם של עמ נואל קארר ולורן בינה, המציעים - קריאה יומנית-אישית באירועים היסטוריים, כמו ראשיתה של הנ ( צרות המלכות לקארר ) או ההתנ-- קשות באחד מאנשי הצמרת הנא צית בעיצומה של המלחמה ( למוח - ךשל הימלר קוראים היידרי לבי- נה ) . קארר ובינה בחרו לקחת נושאים שבאופן מסורתי נכתבו בצורת מחקרים היסטוריים יבשים או רומנים היסטוריים, ושזרו בהם את חייהם הפרטיים . בינה, למשל, משתף את קוראיו בהתלבטויות על אודות הכתיבה עצמה ; הוא מספר על הש...
אל הספר