28 | מעלה | גיליון 5 | אדר ב׳ תשפ"ב | מרץ 2022 בחרו סיפורים שדרכם היה קל יותר לומר דברים ברורים על נושא הקורס, ולכן – מופתעת ושמחה מהבחירה שלו – קרא תי אותו ביתר קשב . זהו סיפור - יפה, אך לא מובן בנקל ומאתגר לקריאה . הוא משונה ומפורר, ומ תאפיין בחוסר מובנות של העו- לם החדש, ובחוסר היכולת שלו - להיות מתורגם לעולם הנוכחי שלנו : "הרבה דברים דומים כאן, אבל לא עד הסוף . וזאת תחושה קצת מוזרה . אולי גם אני דומה כאן אבל לא בדיוק אני . כן, זה נראה כך" . הסיפור הוא באמת "גלויה" שנשלחת – רצף דיבורי שאין לו ממש קוראים, כי מי יוכל להבין . והוא מעורר כאב של בדי דות גדולה, של קטסטרופה עמו- מה, שלא ברור בדיוק מה טיבה . - גם הגוף מתפורר ומקיים יחסים סימביוטיים עם הטבע שלצידו, וקשה להבין מה קורה לו משום שהוא אחר מאוד : "לא הרגשתי חם ולא הרגשתי קר . זה היה מעל ההרגשה . רק אחר כך . הכווייה" . זהו ניסיון לדבר על מה שאינו, ועל איזה היעדר שפתי ( ולכן גם ספרותי ) עמוק : "נגיד שהעולם מתרוקן מהעולם . את מכירה את ההרגשה הזו ? הכל נשאר והכל נעלם בו זמנית" . לוצקי מצליחה לייצר שפה שיש בה איזה היגיון פנימי, אך הוא ...
אל הספר