מעלה | גיליון 5 | אדר ב׳ תשפ"ב | מרץ 2022 | 23 האחרון ובכך חתם את הספר כולו . בדברים אלו מורגשת קריצה ארס-פואטית, כאשר הסופר מושווה לכול יכול . כמוהו הוא בורא עולם ומלואו בפרצי דמיונו ובזרוע עטו . אלא שמכיוון שמדובר ברומן הנכתב על רקע היסטורי, העובדה האמיתית המבצבצת מאירה הכול באור אירוני חריף : קולומבוס טעה . הוא מעולם לא ידע כי הגיע ליבשת אמריקה, אלא סבר בטעות – עד יומו האחרון – כי מצא את הנתיב הימי להודו . טעותו של קולומבוס מהדהדת שוב בקריצה ארס- פואטית על מגבלות כוחותיו של הסופר . ובכל זאת, שמעוני מצליח בכישרונו לבחור שפה פרוזאית מתאימה לכל אחד מהחלקים של הרומן . בחלק הראשון למשל, הווי הספנים מתואר בשפה בוטה וגסה וכולל תיאורים של הפרשות גוף והתנהגות שוביניסטית וסקסיסטית, ובחלק השני הוא נדרש לשפה מליצית, כמעט מקראית-חזונית, שבה כתב קולומבוס את מכתביו . ההישג הזה מזכיר את כוחו של הרומן כז׳אנר שאיבד מעט מהשפעתו נוכח משבר הקריאה במאה ה- 21 . בכוחו של הרומן לצייר דמויות חיות, לחבוק עולם ומלואו, ולגלות מחדש תקופה היסטורית נשכחת על כל דקויותיה . אין לו תחליף ביצירת חוויית קריאה עמוקה המעו...
אל הספר