מעלה | גיליון 5 | אדר ב׳ תשפ"ב | מרץ 2022 | 9 לעולם הקורא הישראלי, שמכיר את האתוס הציוני והפוליטיקה המקומית . כשארליך מפעיל בעדינות את כוחותיו כמתרגם על ציר היהדות הוא עושה זאת למשל כדי להשיב לחיק המקרא טקסטים דוברי אנ גלית שמפנים אליו ממילא, כמו - בנוסח "בצל צרי עתיד" לשיר ״The Doubt of Future Foes“ מאת אליזבת הראשונה ( עמ' 30 ) . ארליך מתרגם את המילה snare ( "מלכודת" בעברית עכשווית ) באמצעות הביטוי המקראי "פח יקוש" . עיון בטורים שפותחים את הנוסח : "בְּצֵל צָרֵי עָתִיד / גּוֹלָה גִּילַת הוֹוִי . / הַשֵּׂכֶל סַח לִי : פַּח יָקוּשׁ לָךְ, / אַל נָא תִּתְקָרְבִי" מלמד שארליך אף שואב השראה צלי לית ותוכנית ממראי המקום של - ביטוי זה במקרא : " הַוּוֹ ת" ( תהלים צא, ג ) – " הוֹוִי ", "נָ בִיא " ( הושע ט, ח ) – "תִּתְקָרְ בִי " . לעיתים ארליך מרחיק לכת יותר על ציר זה כדי למצוא חלו פות לביטויים ולמבנים לשוניים, - גם אם הטקסט באנגלית אינו מפנה מפורשות אל ארון הספרים היהודי . דוגמה לכך היא השימוש בבני ההגדה לתיאור יחסם ארב עה ארכיטיפים אנושיים לתהילה - שנלווית לשירה : "חָכָם מַרְחִיק אוֹתָהּ, רָשׁ...
אל הספר