18 | מעלה | גיליון 4 | כסלו תשפ"ב | דצמבר 2021 צ י ל ו ם : ט ד י כ ה ן בשנת ,1942 ואילו במציאות צבטאייבה התאבדה ב- 31 באוגוסט ,1941 לאחר הוצאתו להורג של בעלה״ ( עמ׳ 62 ) . ומדוע זה חשוב בעצם ? הרי הספרות אינה מחוייבת לאמת ובבסיסה עומד הבדיון . ובכן, נראה שלמחבר היה חשוב מאוד ליידע את הקוראים באי ההתאמות ובשגיאות האלה . כמו להזהיר אותנו שאל לנו לבטוח בו, גם אם הוא מביא סימוכין היסטוריים ונראה שהוא מהווה סמכות של ידע . הספר עוסק בתקופה שבה הִרבו לשכתב את ההיסטוריה מחדש ולהעלים דמויות סוררות שאינן מתיישבות יותר עם הדוקטורינה הסובייטית מספרי ההיסטוריה ומהתצלומים . זו תזכורת לכך שהמציאות לא השתנתה בהרבה, וגם היום הידע שלנו הוא מוטה וממושטר ; רק שהכלים לשליטה נהיו מתוחכמים וסמויים בהרבה . הפרק האחרון מובא מנקודת מבטה של פאבליצ׳נקו, שמשמשת כחוט המקשר בין כל חלקי הספר . ואז זה נגמר . אולי כי זו טיוטה של יצירה שלא הושלמה, והמחבר הקפיד לשמור על עקביות ? ייתכן, אבל בסיכומו של דבר המכניזם הצורני של היצירה מעניין, מעורר ומפעיל את הקוראת יותר מהטקסט עצמו . ישנה עוצמה רבה בניסוי הספרותי המאתגר הזה, א...
אל הספר