"האם צריך כאן איזה שיר, ועוד ביידיש?": על תרגום היהודית לישראלית

מעלה | גיליון 4 | כסלו תשפ"ב | דצמבר 2021 | 15 ככה זה מתחיל שלמה אטינגר הלל לעצלוּת עַצְלוּת, אַתְּ כֹּה שְׁקֵטָה מִדְּאָגָה, שְׁלֵוָה וְגַם נָאָה אַתְּ לְשַׁבֵּחַ . רָצִיתִי לְהַגִּיעַ לַפִּסְגָּה, לִקְפֹּץ מֵעַל, רָצִיתִי עוֹד הַרְבֵּה אַךְ כְּבָר עֵינַי . . . נֶעֱ . . . צַמּוֹת . . . מְאֹד . . . חַכִּי קְצָת . . . תְּנִי לִישֹׁן . . . רַק קְצָת . . . וְעוֹד . . . עַצְלוּת ! הֲרֵי אֵין טוֹב מִמֵּךְ, עֲטֶרֶת אַתְּ, כְּבוֹדֵךְ בַּכֹּל ; אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁאַתְּ . . . אַךְ שֶׁקֶט . . . שׁוּב . . . אֲנִי . . . נִרְדָּם . . . בִּקַּשְׁתִּי כְּבָר, וְאַתְּ לֹא נֶעְתֶּרֶת . . . עַצְלוּת ! רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת לָךְ שֵׁם וְלֹא הִרְשֵׁית . סְלִיחָה, אֵינִי אָשֵׁם . ואף לעורר בו "חיוך אחרי מותי" . עבודת האלכימיה הזאת היא שעומדת מאחורי המיזם הפואטי שמתגלם באסופה הזו . בשלו שה שערים שמחולקים חלוקה - גיאוגרפית – אירופה, אמרי קה וישראל – משרטט המתרגם - והעורך של האסופה, בני מר, את דיוקנאותיהם של יחידים ששוררו ביידיש בשלושת המרכזים העיק ריים של הקהילות דוברות היידיש - בעת המודרנית, החל מהמאה ה- 18 ועד ...  אל הספר