10 | מעלה | גיליון 4 | כסלו תשפ"ב | דצמבר 2021 את רמת המשפט והפסקה . זאת משום שבפתיחות אקראיות אנחנו קוראים משפט מנותק מהקשרו או פסקה המבודדת מרצף העלילה . ברמה המקומית הספר מצטיין הודות לעושר ולייחודיות המאפיינים את נקודת המבט של הגיבורה, מה שהופך כמעט כל תיאור או מחשבה שלה למעוררי עניין . על עצמות המתים מתפקד מצוין ברמה המקומית, אבל מזניח את הרמה העלילתית . גילוי נאות : כותב ביקורת זו הוא חובב עלילות . אני אוהב סיפורים שקורה בהם משהו . ואם מדובר בסיפור בלשי, או אפילו בסיפור סמי-בלשי, אני רוצה שתגלית תוביל לתגלית ושהתעלומה תטריד את מנוחתי כשם שהיא מטרידה את מנוחת הבלש . כל זה לא קרה לי בקריאת על עצמות המתים . תיאורי הטבע וההגיגים הפילוסופים, יפים ומרתקים ככל שיהיו, האטו את העלילה והעבירו את מרכז הכובד של הטקסט למקום אחר . נכון, לא כל ספר מוכרח להיות מובל על- ידי עלילה, אבל דווקא משום שהספר הזה מכיל מוטיבים של רומן בלשי, הוא מייצר ציפייה לתנופה עלילתית, ועל כן חשתי את המחסור בה . גם האופן שבו פרסמו את הספר עודד אצלי את הציפייה לעלילה מותחת . על הכריכה האחורית של התרגום העברי כתוב “ על ...
אל הספר