4 | מעלה | גיליון 4 | כסלו תשפ"ב | דצמבר 2021 מצוי במבקר עצמו, והוא ☞ לא שופט אלא את עצמו . שכן זה לא שקשה בהכרח לבקר את יצירתו של אדם קרוב ( אהוב או שנוא ) ; לעיתים אדם נהפך לאהוב בזכות הקריאה ביצירותיו דווקא, אלא שקריאה הנובעת מתוך ידיעת האחר ולא מתוך חיפוש אחריו, פוגעת בהכרח בחופש של המבקר . ההנחה כי הזולת הוא ידוע ולכן גם יצירתו ידועה היא פגומה מלכתחילה, משום שחסרים בה אי הידיעה, השיטוט, התעייה והצניעות . היא נעדרת את מה שהוא בלתי ידוע, ואולי המרחק שיש לדרוש מהביקורת, ועליו כדאי גם להתעקש, הוא אי הוודאות של הקריאה . * בגיליון הרביעי של מעלה שבע עשרה רשימות . הרשימה של עטרה בן חנן עוסקת בסוגיות של עריכה באנתולוגיה סקס . , וזו שאחריה, מאת תום בייקין- אוחיון, טובעת שני מושגים מקוריים בביקורת : פטרנה ומטריצה, בקריאתו בספרה של קים אדוניציו מה להציל משריפה . לאחר מכן מופיע מקבץ רשימות העוסק בקריסה של מבני העלילה בספרות העכשווית בספריהם של אלכס אפשטיין ( רשימתה של נועה שקרג׳י ) , אולגה טוקרצ׳וק ( רשימתו של אמיר חרש ) ועינת בדי ( רשימתה של שרי שביט ) . רשימתו של חרש על על עצמות המתים אף מצ...
אל הספר