] 196 [ מצ׳רלי עד שולי : הקולנוע העממי והמצאת הישראליות הישראלי שכן היא הופכת תמיד את המקרה האישי והפרטי לפוליטי ואת הפוליטי-לאומי לאישי ( כפי שעשתה בכל סרטיה, החל מ׳אור׳ ו׳כלת הים׳ וכלה ב׳מאמי׳ ) . בנוסף, בדומה ל׳אור׳ ולכל סרט אחר שלה, גם ב׳הרחק מהיעדרו׳ היא חוקרת לא רק את הנושא, אלא גם את הכלים הקולנועיים עצמם שבאמצעותם היא מספרת את הסיפור ומטפלת בנושא . השפה הקולנועית של ידעיה קשוחה, מדויקת, מאתגרת ובו-זמנית גם צנועה מאוד . היא לא מנסה להרשים אותנו ביכולות וירטואוזיות, היא לא רוצה להשוויץ בקולנוע ראוותני, ועם זאת, עדיין יש מקום רב לשוטים מרשימים, חוכמה קולנועית ורגעים אסתטיים מטלטלים ומרגשים מבחינת הביצוע והרעיון שעומד מאחוריהם . ׳הרחק מהיעדרו׳ מספר על תמי ( מעיין תורג׳מן ) , נערה בת 22 שגרה עם אביה משה ( צחי גראד ) ומצויה עמו ביחסים של גילוי עריות . הסרט מנסה לחקור את דמותה של תמי, לחיות איתה, להיות איתה, לקבל אותה, להרגיש אותה וללוות אותה במסע שהיא עושה בחייה . זהו מסע התבגרות ושחרור כואב בצורה העמוקה ביותר — שחרור מאביה שכפה את עצמו והפך את עצמו לכל עולמה החונק . השפה הקולנועית, ...
אל הספר