] 104 [ מצ׳רלי עד שולי : הקולנוע העממי והמצאת הישראליות מזרחי, סוף שנות ה- 60 ותחילת שנות ה- 70 היו שנים מרתקות של חיפוש אחר סגנון ישראלי מקומי . בחיפוש הזה אחר האסתטיקה הישראלית, הלוקלית, אחד היוצרים החלוציים והבולטים ביותר היה ללא ספק אורי זוהר . את סרטיו של זוהר הכרתי בתקופה בה למדתי קולנוע באוניברסיטת תל-אביב, בין היתר מבעד לפריזמה של ד״ר משה צימרמן שהיה אחראי על קורס המבוא לקולנוע ישראלי . צימרמן העריץ את זוהר, כתב עליו לא מעט טקסטים ואף יצר דרמה טלוויזיונית בהשראתו ( ׳לוויתן בחוף שרתון׳, בכיכובו של אסי דיין ) . זוהר הפך למיתוס מהלך בקולנוע הישראלי : הבמאי הגדול שחזר בתשובה . היוצר של סרטים גסים ושוביניסטיים שזוכים לעיתים לקריאות פמיניסטיות . האיש שתיעד את החיים החילוניים בצורה חשופה, כנה וכואבת, ואז הפנה לחיים האלה גב ועזב אותם . עם זאת, לאורך השנים זוהר לא מצא לחלוטין את מקומו בתוך ההיסטוריוגרפיה של הקולנוע הישראלי, וזאת כי ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי התמקדה לרוב בהיבטים האידאולוגיים של הסרטים, ופחות הייתה עסוקה בלשאול שאלות על ההתפתחויות האסתטיות שלו . למשל, יגאל בורשטיין הגדו...
אל הספר