] 26 [ מצ׳רלי עד שולי : הקולנוע העממי והמצאת הישראליות מדובר — משפטים כמו : ״הפוך, גוטה, הפוך״, או ״מי מתעסק, זה מיקו״ . שוב ושוב הייתי מחמיץ את ההקשר של הדברים, והייתי צריך לבקש כל הזמן שיסבירו לי מה כל כך מצחיק במשפט כזה או אחר . הם התחילו לדבר איתי על ׳צ׳רלי וחצי׳, ׳מציצים׳, ׳גבעת חלפון אינה עונה׳ וסרטי פולחן נוספים שנהגו לצפות בהם בילדותם ובנעוריהם, והבנתי שאין ברירה ואני כנראה צריך לצפות בסרטים האלה אם ברצוני להבין טוב יותר את הישראליות ומאילו חומרים היא מורכבת . כלומר, במובנים רבים, הרגשתי שהצפייה בהם היא סוג של תנאי קבלה לזהות הלאומית החדשה שלי . לעומת ישראלים רבים, צפיתי בסרטים האלה כאדם בוגר וזר לתרבות, ממקום מעט אנתרופולוגי . לא תמיד צחקתי מהבדיחות, לא תמיד הבנתי את ההקשרים . לא תמיד חוויתי אותם באותו האופן שבו הצברים חוו אותם . חוויית הצפייה הביאה אותי לכתוב את הטקסט הזה, המורכב מהמחשבות השונות שהתגבשו להן בזמן הצפייה . בעמודים הבאים אנסה לחשוב יחד עם הסרטים כדי להבין מהי הישראליות הזאת שהם מעצבים ונותנים לה ביטוי . מהי הרגישות המסוימת שהם ביטאו ועדיין מבטאים, אילו ערכים הם ...
אל הספר