ערב החורבן 242 ודיכאה את כל יהודי ורשה, שחיזקה במידה רבה מאוד את הלוך הרוח של ההגירה — המטרה הושגה, אפשר להפסיק . לעומת זאת יש המאמינים שהמחאות בעולם עזרו קצת גם הן . דבר אחד ברור : ברגע שהממשלה רצתה בכך השתרר שקט . מזה היהודים מסיקים כי קודם לכן כשלא היה שקט, כשבמשך שבועיים שלמים השתוללו והרגו, הרי זה סימן שמי שמסוגלים לעצור פוגרומים במהירות כזאת פשוט לא רצו לעצור לפני כן . אבל בינתיים שקט בוורשה . אם כן, מן הראוי היה שהיהודים ישמחו, אבל אין הדבר כן . איזו אומה כפויית טובה . . . לא זו בלבד שהם אינם מרוצים, אלא הם גם מקללים את היום שבו הופסק הפוגרום . הפוגרום ברחוב הופסק, אבל בו ביום התחיל פוגרום אחר, גרוע הרבה יותר, מסוכן הרבה יותר, מעליב הרבה יותר, שנושא עימו תוצאות נוראות . המתנה שבאמצעותה קנו מן החוליגנים את השקט היא "ספסלי הגטו" . הדבר פגע באוכלוסייה היהודית כרעם . קשה להבין אבל עובדה היא שלמרות הפוגרומים שכבר נמשכים יותר משנתיים, למרות כל ההגבלות המעשיות בחיי הכלכלה, באוניברסיטאות, בחיים הפוליטיים, למרות כל ההצהרות של אנשים בעמדות כוח כי היהודים אינם ולא יכולים להיות אזרחים שווי ...
אל הספר