ערב החורבן 208 ( הפרלמנט ) . ראש הממשלה החדש נתן "לטיפה" ליהודים . הוא אמר שלא ירשה שיכו יהודים, אבל מלטיפה כזאת "נהיה חושך בעיניים" . ובאמת בא החושך . נעשה חשוך ומר כל כך עד שכל מי שפוגשים רק נאנח וגונח והמסקנה של כולם היא : דווקא עכשיו תתחיל שורה של פוגרומים . ראש הממשלה אמר : "חרם כלכלי — אדרבה, אבל לא לפגוע . . . " . 181 הוא וכך הוא הניסוח של העיתון האנטישמי Dziennik Narodowy . קורא גם בכל יום לפוגרום נגד "הכיס היהודי" . אבל העם הפשוט אינו "יודע חוכמות" . כשאומרים לו "פוגרום נגד הכיס היהודי", הוא מבין זאת כהיתר לגרש אותם מן השוק, לא להרשות לאיכרים לקנות מיהודים, לא לאפשר ליהודי להעמיד דוכן בשוק, לאלץ אותו לגמרי לעזוב את העיירה — הרי זה הפוגרום הטוב ביותר נגד הכיס של היהודי, זה פועל מהר וחזק, ולאמיתו של דבר הרי היהודים לא רוצים ללכת "בדרכי נועם", לכן חייבים "להראות להם את הדרך" באמצעות אבנים, מקלות, כלי עבודה מברזל, הצתות ואקדחים . שאם לא כן, "המאבק הכלכלי", "הפוגרום נגד הכיס היהודי" לא יניב תוצאות . ואם ראש הממשלה מכריז מעל במת הפרלמנט שנגד יהודים מותר להכריז חרם כלכלי — לא לנהל תח...
אל הספר