ערב החורבן 72 היו גם אינטרסים, אבל ברציחות העירוניות היה המצב שונה לחלוטין . על היהודי מתנפל אדם זר לגמרי שלא ראה מימיו, שלא היו לו איתו קשרים כלשהם, והוא נרצח רק מכיוון שהוא יהודי, אך ורק מכיוון שהוא משתייך לקבוצה לאומית מסוימת . חד וחלק . גם ברציחות הכפריות אפשר לזהות את ההשפעה הקטלנית של ההסתה האנטישמית, אבל ברציחות העירוניות כבר משתתפים בדרך כלל חברי מפלגות אנטישמיות, לעיתים קרובות בעקבות ההשפעה הישירה של איזו אסֵפה מפלגתית . ההשפעה הישירה של ההסתה האנטישמית הפרועה והמותרת מוצאת את ביטויה בכל מערומיה ברציחות היהודים בערים . הרציחות האלה הן פוליטיות לא משום שלתוקף היו חשבונות פוליטיים עם המותקף, אלא משום שחברי מפלגות מסוימות הכניסו למצע של מפלגותיהם את רצח היהודים . ולמרות זאת, לא כל הרציחות העירוניות נושאות בהכרח אופי מפלגתי . גם בערים הבינו פולנים רבים שבעיה בדמות מתחרה יהודי אפשר לפתור בגרזן או באקדח . הנה כמה דוגמאות : בווילנה, ברחוב סָוויצֶ'ר, גרו שני סנדלרים . יהודי בשם שמחה מגיד ונוצרי בשם פרַנצ'ישֶק ניקוֹלָיֶב . היהודי עבד בבית חרושת קטן לנעליים, ולנוצרי היה בית מלאכה פתוח ל...
אל הספר