אחרית דבר

עוד שחר קודר 388 נוסף על חברתם של שני אחי הגדולים, בני שמונה ואחת-עשרה, שהיו בוגרים לגילם ונהגו אחריות רבה כלפי, היה לי זוג דודים — אחיו הבכור של אבי, שנישא לאחותה הצעירה של אמי — שהיו בשבילי זוג הורים נוסף, חיוני וחיובי מאוד, לעומת האבל הקבוע שליווה את אמי, שלבשה שחורים כל ימי אלמנותה . היא מתה בת חמישים וחמש בסך הכל בעקבות כשל לבבי, 20 שנה לאחר מותו של בעלה וחודשים אחדים לפני מותה של חברתה היקרה לָאוּרָה קוֹנטיני . גם היא הניחה לנו, הילדים, את המכתבים שכתבו היא ובעלה האהוב — הם כתבו זה לזה בכל יום כאשר הוא עבד בפרובינציה — וכן את יומניו של אבי בן השמונה-עשרה . ברשימה הקצרה הזאת אסתפק בהדגשת כמה מהדברים וההערות שמוצאים ביומניו של נינוֹקוֹנטיני . נוגעת ללב בגרותו של הצעיר האנטי- פשיסט, אשר גם ממקום המגורים שאליו הורחק בכפייה הצליח לשמור על שליטה מנטלית ומעשית בהליך משפטי שהיה עלול לפגוע בשמו הטוב ; נוסף על כך היה עליו להחזיר חובות לבני משפחה ; והוא ידע אושר רק כאשר לבסוף הצליחו להצטרף אליו אשתו האהובה וילדיו הקטנים . כפי שמספרים ברונו וליאו, שהיום הם אנשים מבוגרים, ממש כמוני, והורים לי...  אל הספר