122 וכל אלה הקלו עלי את חיפוש העבודה ואת ההשתלבות בחברה בישראל . עם זאת, למרות הרצון להשתלב בחיים החדשים במדינתי החדשה, במרחק כמה אלפי קילומטרים מעיר הולדתי, זכינו משפחתי ואני לכמה נסיעות בין צרפת לישראל . הפעם הראשונה הייתה בשנים 1961 - ,1962 אז נשלח בעלי לצרפת מטעם הסוכנות היהודית כדי לסייע בהעלאת יהודים לארץ, בעיקר מי שהיגרו לצרפת אחרי שנאלצו לעזוב את צפון אפריקה לאחר מתן העצמאות 67 המזל שיחק לנו כיוון שבן הוצב לתוניסיה, למרוקו ולאלג'יריה . בליוֹן כדי לעבוד שם בבית הקהילה . הורי קנו דירה, ובה התגוררנו . בעלי השתכר יפה, אני עבדתי בעסק של אבי, הילדים ביקרו בבית הספר ודיברו צרפתית, ואני נהניתי ממה שהיה לצרפת להציע . להורי היה בית נאה בטָסָן-לָה-דְמי-לוּן, ואף נהגנו לבלות זמן רב ככל האפשר בהרים אצל הגברת מָסוֹנה . בֶּרנָר ורוֹלָן, בניו של מרסל, התיידדו עם בני והם ידידים עד עצם היום הזה . אולם עם תום התפקיד, שבנו לארץ בשמחה . התייחסתי לשהות הזאת בליוֹן כאל אתנחתה נעימה שנטלנו מחיינו בארץ . עם סיום שירותו של בעלי בצרפת, השיבה לישראל הייתה שיבה הביתה . נעשיתי ישראלית . עשר שנים אחרי כן שוב...
אל הספר