48 עד מהרה התוודעתי למשפחה שאירחה אותי . הגברת מָסוֹנה הייתה אלמנה — בעלה נפל קורבן למתקפת גז בזמן הקרבות של מלחמת העולם הראשונה ומת זמן קצר אחרי שובו לביתו . הם הספיקו להעמיד שלושה צאצאים : מרסל ( Marcel ) , שהיה בן עשרים בבואי ; פְרַנסיה ( Francia ) — בת שש-עשרה ; וּוָלֶנטין ( Valentine ) בת שתים-עשרה . מרסל טוב הלב נעשה עם הזמן האח הגדול שעליו תמיד חלמתי . לעומתו, פְרַנסיה לא חיבבה אותי . וָלֶנטין הייתה קרובה יחסית לגילי, אבל פגשתי אותה רק בסופי השבוע כי היא למדה בפנימייה בעיר אֶקס-לֶה-בָּן . כיוון שאיש לא סיפר לי דבר, חשבתי שבאתי לבלות בחברתם חודש או חודשיים, לא יותר, אלא שהזמן עבר ובסופו של דבר הבנתי שלא במהרה אחזור לביתי . בחלוף החודשים גיליתי עולם חדש . אומנם ביקרתי בעבר בחופשות בחברת סבתי בכפרים באזור ליוֹן והכרתי את הנוף, העצים, השדות, הפרות, הגבעות, אבל הטבע שם לא דמה להרי האלפים כלל . הר רֵוָר, למשל, היה רכס גבוה מאוד והדבר מצא חן בעיני . זה היה חידוש מבחינתי, והייתי פתוחה לכל אפשרות . בראש ובראשונה התוודעתי לחיי הכפר . הגברת מָסוֹנה הייתה איכרה ובמשק היו פרות, פרים, חזיר, ת...
אל הספר