מבוא — ז'אנין לבנה פרנק

12 דורות ובעלי שורשים עמוקים יותר במדינה . רבים מהם נהגו לנסוע לחופשות ולמקצתם היו בתי קיץ באזורים הכפריים, ולכן עם פרוץ המלחמה הייתה לרבים נקודת נסיגה מחוץ לעיר . הם היו מקושרים יותר מבחינה חברתית ומודעים יותר למנהגים המקומיים ולמעשה הכירו טוב יותר את האוכלוסייה הכפרית . יהודי פריז בעלי האזרחות הצרפתית היו הראשונים שעזבו את העיר מיד אחרי פלישתה של גרמניה, והם נקלטו במגזר הכפרי . היציאה מפריז ופיזורה של שאר האוכלוסייה היהודית שמקורה בעיר הבירה נמשכו עד סוף המלחמה, ולכן בשחרור נותרו בעיר רק 20,000 - 30,000 יהודים . המסורת של חינוך ילדים בבתי משפחות איכרים בכפר עוד לפני המלחמה, במכלול המרכיבים של הזהות הלאומית היללו את המגזר הכפרי כמייצג הרוח הצרפתית האמיתית, כבעל שורשים עמוקים בקרקע, כמצמיח הצרפתיוּת האותנטית והאופי הלאומי . לכפר יוחסו גם תכונות ייחודיות לריפוי חוליי המרחב העירוני התעשייתי, שנחשב מנוון . באותה העת רווחה האמונה ביכולתה של האוכלוסייה הכפרית לחנך לערכים רצויים, הרחק מפיתויי העיר הגדולה . כבר במאה התשע-עשרה התפתח הנוהג לשלוח ילדים מרקע סוציו-כלכלי נמוך למשפחות אומנה באזורים...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה