238 אריאל, שהיה בארצות-הברית בקורס השתלמות בישיבה יוניברסיטי בניו יורק, יצא עם חבריו לתוכנית ועבר ברומא כדי להיפרד מאיתנו . אליו הצטרפו אחותו מרים וארוסתו לאורה . כשהגיעו לארץ, הובאו לקיבוצים והחליפו שם את הצעירים הישראלים שנקראו לצבא וכבר היו בחזית . אני זוכר בסיפוק רב את ההפגנה הלילית האדירה שארגנה הקהילה היהודית בפּוֹרטיקוֹ ד'אוֹטַוויָה . לפני קהל רב עלו ונאמו אישים בולטים בתחום הפוליטיקה האיטלקית שהצטרפו ליהודים בתקוותם לניצחון גדול של ישראל וגינו את מדיניותו של נשיא מצרים נאצר שגרם לפרוץ המלחמה בהחלטתו לסגור את מֵצרי טיראן . נשארתי על הבמה עד שעות הבוקר המוקדמות ורק אז הלכתי הביתה, בציפייה דרוכה לחדשות מילדי . עברתי ימים של דאגה גדולה ושל פעילות מתישה שנועדה לגייס סיוע לישראל, שהייתה שרויה במלחמה, ולשלוח אותו לארץ . יום אחד, אחר הצהריים, הייתי עם אשתי וכמה חברים במסעדה של פּוֹרטיקוֹ ד'אוֹטַוויָה וראינו התקהלות הולכת ומתרחבת . עוד ועוד אנשים נהרו אל רחובות הגטו, שרים וצוהלים . דקות מעטות קודם לכן דווח ברדיו שנאצר נכנע ושהמלחמה נגמרה . כשנודע לאנשים בקהל שהייתי שם, נכנסו כמה חברים ל...
אל הספר