124 לה לעבור, ואבא זיהה בתוכה, מאחורי ההגה, תלמיד תיכון ותיק שלו אשר לימים נעשה המזכיר הפדרלי של המפלגה הפשיסטית בליבוֹרנוֹ . המשכנו ללכת אל הים . ניסיתי להרגיע את אבא ולומר לו שאולי לא הבחין בו או לא זיהה אותו, ואז ראינו את המכונית מסתובבת וחוזרת לעברנו . היא עצרה כעשרים מטרים מאיתנו וכעבור כמה רגעים שוב הסתובבה והפעם המשיכה בנסיעתה בכיוון טוֹנפָנוֹ ( Tonfano ) ופוֹרטֶה דֵאי מַרמי . הפחד שהאיש ישלח מישהו לקחת אותנו הרס את שלוות נפשנו ליומיים . אומנם לא קרה דבר, אבל כבר לא הרגשנו בטוחים . בעקבות התקרית השלישית השתכנענו סופית שאל לנו להסס ושחייבים להסתלק משם . בוקר אחד ראינו קבוצת חיילים גרמנים נכנסת לווילה שלידנו . הם היו כולם חיילי ס"ס . תחילה חשבנו שבאו לערוך חיפושים במקום, אבל עד מהרה נאלצנו להשלים עם העובדה שלא כך היו פני הדברים . משאית הובילה רהיטים ומכונות כתיבה, והכל הוכנס לווילה הקטנה . היה ברור שהם מתכוונים להישאר וכנראה מקימים במרחק צעדים מעטים מאיתנו מִפקדה של הס"ס . לא היה מנוס : היינו חייבים לעזוב . ליה התקשרה לאביה והוא בא מיד . הוא אמר לנו שכבר אי-אפשר שנבוא לביתו כי בינ...
אל הספר