פרק ראשון: ליבוֹרנוֹ ופיזה

28 13 בעיני כל היה אבא אדם מיוחד במינו : תלמידו של להיות רב . 14 אבל גם תלמידו של המשורר ג'וֹבָני פַּסקוֹלי ( Giovanni Pascoli ) 15 אבא היה בקי מאוד הרב אליהו בן אמוזג ( Elia Benamozegh ) . בספרות האיטלקית, הלטינית והיוונית ובד בבד הכיר לעומק את הספרות העברית, את התנ"ך ואת התלמוד . היה לו ידע עצום ומרשים שהעמיד לרשות תלמידיו בבתי הספר הממלכתיים האיטלקיים ובבית המדרש לרבנים בליבוֹרנוֹ . מוסד זה היה פעיל יותר מ- 300 שנה ובזכותו הייתה קהילה יהודית זו ידועה באיטליה ובאירופה . כאן הוכשרו רבנים ברמה הגבוהה ביותר — הן מבחינה תרבותית הן מבחינה תורנית — וכמה מהם התפרסמו ברחבי העולם . לצערי הייתי התלמיד האחרון שהוסמך בו לרב . הדבר קרה בסתיו ,1939 ולאחר מכן הובילו חוקי הגזע, האנטישמיות הגואה והמלחמה לסגירתו . לא קל לתאר את הלכי רוח של יהודי ליבוֹרנוֹ באותם הימים . כמו תמיד בנסיבות כאלה, היו מי שגילו אומץ ולצידם פחדנים, וכמו כן היו מתנגדים למשטר הפשיסטי והיו מי שתמכו בו . בבית המדרש לרבנים של ליבוֹרנוֹ איש לא נרשם למפלגה הפשיסטית, החל באבא, שניהל אותו, וכלה במורים ובכל הרבנים וכך גם חבריה ואוהדיה ...  אל הספר