220 ובמקום להטיף לי מוסר, חשבה שעדיף להמחיש לי לאיזה גורל אני חושף את עצמי כשאני ממשיך בהתמכרות הזאת, כביכול . . . רק בתום ההקרנה הבנתי, לנוכח מבטיה וניד הראש שלה, ואחרי צחוק מתגלגל, הצלחתי להסביר לה שכמובן, אני שותה כוסית יין בארוחה, אבל יש הבדל גדול בין זה ובין המחשבה שאני שתיין . אחרי שהרגעתי אותה, נשארנו ביחסים מעולים במשך כמה חודשים שבהם התגוררתי בביתה, והיא הפגינה כלפי הרבה רצון טוב . פגשתי שוב בשמחה את בת דודתי אָני, את בעלה גוסטל ואת ילדתם ז'אן, שהייתה תינוקת כשפגשתי אותם ב- 1941 במרסיי . נהגתי לאכול איתם ארוחות צהריים, ומכיוון שעדיין לבשתי מדים הגה גוסטל רעיון : שאעביר — באופן לא ממש חוקי — סחורות מווינה לפריז . המטרה הייתה להעביר מכונות משרדיות ( מכונות חישוב מכניות או חשמליות ) שככל הנראה הוחרמו או נקנו במחיר זול במיוחד באוסטריה, ושלא היה אפשר להשיגן בצרפת באותה העת . מכיוון שהייתי זכאי לחופשה לקראת השחרור מהצבא, השגתי בלא קושי אישור נסיעה חינם לווינה ובחזרה . לבשתי את מדי השְֹרד על כל השרוכים והעיטורים ויצאתי לווינה בקרון שינה . הרכבת הייתה 89 לפני ההגעה לאזור הכבושאמורה לח...
אל הספר