26 אני זוכר גם שביקרתי בגן הילדים, ככל הנראה במשך זמן קצר, אך אני בהחלט זוכר את קייטנת הקיץ בגראדוֹ ( Grado ) שבין טרייסטה 13 הייתי בן שבע או שמונה . לוונציה לחופי הים האדריאטי . דירתנו שכנה ברחוב על שם המשורר היינריך היינה ( Heinestrasse ) והשקיפה אל שדרה שטופת שמש ובה שני טורים של עצי ערמון, שצילם היה נעים מאוד בקיץ . במרכז השדרה, שהייתה רחבה למדי, היה נתיב לחשמלית ולמכוניות המעטות שנסעו בה . משני צידיו היו נטועים טורי עצים בערוגות שהיו מופרדות מהמדרכה על- ידי שטח אדמה . זה היה מגרש משחקים שהיה חביב על שובבי השכונה . שיחקנו בכדורגל בעזרת כדורי טניס שקיבלנו ממועדון הטניס שנמצא בקצה השדרה, ולעיתים נדירות בכדורים גדולים יותר . אבל המשחק היה אז כרוך במידה מסוימת של סכנה כי השוטר השכונתי, שהכיר כל אחד מאיתנו, היה יכול בקלות רבה יותר להחרים לנו אותו . . . מובן שהיה אסור לשחק בשטח הזה, אבל ההליכה עד גני פּראטֶר ( Prater ) הקרובים למדי, הגנים המפורסמים של וינה שבהם היה אפשר לשחק בכל משחק, נחשבה בעינינו בזבוז זמן . לא רצינו להחמיץ ולו דקת משחק אחת ! אני בהחלט יכול לומר שבין גיל שמונה לעשר או ...
אל הספר