הרהורים על מנהיגותו של מרדכי אנילביץ'

"החוט לא נפרם ! " 282 בגטאות ורשה ובנדין . בינואר 1944 היא עברה להונגריה והמשיכה להעיד גם שם . במרס ,1944 בסיום מסעה הארוך, היא הגיעה לארץ-ישראל והייתה הניצולה הראשונה מבין ראשי השומר הצעיר שלחמו ושרדו שמסרה עדות 75 על החיים בגטאות, על הגירושים להשמדה ועל המרד . לא רק הדוחות של צוקרמן ללונדון משנת 1944 הזכירו את אנילביץ' כמנהיג . בזיכרונותיו משנת ,1945 הגטו לוחם, מארק אדלמן מזכיר את 76 צביה לובטקין בעדותה בקיבוץ "עמידת הגבורה" של מרדכי אנילביץ' . 77 וגם צוקרמן עצמו שנה לאחר מכן, כולם היו מלוכדים יגור באותה שנה, באחוות הלוחמים ובהאדרת מנהיגותו של מרדכי אנילביץ' . מצב זה השתנה לאורך השנים "עם בוא השכחה" . מאמר מרתק במיוחד, פרי מחקרו של ניר איציק, מנתח את השינויים שחלו בעדויותיו של יצחק ( אנטק ) צוקרמן על אודות מרדכי אנילביץ' לאורך 78 לטענתו של איציק, עם בואו של צוקרמן לארץ-ישראל הוא העידהשנים . על פועלו של אנילביץ' במונחים הרואיים שלעיתים היו מהולים בממד מיתי . צוקרמן מסר את הדברים מנקודת ראות של שותפות גורל וכחלק מן הקולקטיב הלוחם . מתוך שותפות זו הוא כתב בגוף ראשון רבים, בשם "אנחנו", ו...  אל הספר