"החוט לא נפרם ! " 236 היהודית, ששליחי התנועה היו חייבים להתדפק ללא הרף על דלתותיה כדי לבקש תמיכה . הדוחות שלהם על אודות הדין ודברים המתמשך בנושא זה משקפים שוב תחושה עזה של אפליה וקיפוח . חברי השומר הצעיר בכללם, הן הייני בורנשטיין והן לאה ויינטראוב, כבר נאלצו להתמודד עם הנטייה הזאת מצידו של נתן שוואלב בזמן המלחמה . ואכן, נדמה שאותה גישה הונצחה בשנות החמישים ואף בשנות השישים, וסגירת לה רוש, בתירוץ של קשרים עם המפלגה הקומוניסטית, היא דוגמה לכך . השליחים גם האשימו את מחלקת הנוער והחלוץ שהיא פועלת להרחקת התנועה מכל פעילות במרוקו . בהמשך הם קבלו על שכופים עליהם הגבלות במספר המדריכים הנשלחים בכל שנה להכשרה בירושלים, במכון למדריכי חו"ל, ושהשומר הצעיר מופלית לרעה לעומת התנועות החלוציות האחרות בכל הקשור לתמיכות המוענקות למסעות הקיץ שלה בישראל . במרסיי, עיר שבה הייתה השומר הצעיר תנועת הנוער היחידה ומנתה כ- 40 חברים, סירבו לספק להם אולם . מצב זה הניע את אדם רנד, שהיה בשליחות בפריז בשנים 1951 - ,1954 לכתוב למנהל מחלקת הנוער והחלוץ ברוח הדברים שחווה הייני בזמן המלחמה ולאחריה, ונתן ביטוי לתחושתו שרוצ...
אל הספר