"החוט לא נפרם ! " 216 68 הייתה 60 חברי התנועה, אך היה טמון בו פוטנציאל להתרחבות ניכרת . תוכנית להכין קבוצה של 30 - 40 ילידים שהתכוונו לעלות במסגרת התנועה . לפי עדותה של פרידה, היא טיפלה שם בילדים ביום המנוחה השבועי ( יום ראשון ) ופעם נוספת באמצע השבוע : הייתי מדריכת הכפירים בפריז, אך נוסף על כך הייתי גם מדריכת "הצעירים" בלה מלמזון, במערב פריז : זה היה בית לילדים יתומים שהוריהם גורשו ולא חזרו . המנהלים היו חברי השומר הצעיר ממזרח אירופה שלאחר מכן היגרו לארצות-הברית . נסעתי לשם פעמיים בשבוע, הלוך ושוב בטרמפים [ . . . ] היינו דלפונים [ . . . ] , בימי א' הייתי 69 עובדת עם שכבת הכפירים שהייתי מביאה מפריז ללה מלמזון . נוסף על המעון בלה מלמזון ניהלה התנועה שני בתי ילדים נוספים שפעלו בחסותו הישירה של הקיבוץ הארצי : האחד שכן בקנטיי, סמוך לבורז' ( Bourges ) , והשני בלה שו, סמוך לאורלאן ( Orléans ) . קבוצת הילדים הראשונה שהגיעה לצרפת ב- 1946 הייתה מורכבת מילדי הרפטריאציה, כלומר ילדים פליטים שחזרו משטחי ברית-המועצות ועברו דרך מעונות ניצולי השואה של השומר הצעיר בפולין . הם חזרו לפולין עם סיום המלחמה...
אל הספר