חזרתה של לאה לצרפת

"החוט לא נפרם ! " 188 אחרים מצבאות בעלות הברית ומן הבריגדה היהודית, שהשתייכו זמן מה לתנועה ושבעבורם הפכה דירתה של לאה לנקודת כינוס . לאחר כניעתה של גרמניה הנאצית התווספו אליהם חברים ניצולי המחנות שהיו בדרכם לארץ-ישראל . אריה ורוז'קה שפיר נשלחו לגרנובל עם שני בלגים אחרים, מרסל ודניז 7 שלו, חידש קשר עם חברי רוזן . אריה, שחש מעט נשכח בגלות האלפינית תנועת הנוער הציוני . הוא כבר ארגן להם כמה שיחות ונפגש עם ותיקי השומר הצעיר אחדים שמבחינתו, כחבר תנועה אדוק, צריך "להחזיר לספסל 8 אף-על-פי שכולם הלימודים כדי ללמד אותם מהי תנועת השומר הצעיר", היו מוכנים לצאת בהזדמנות הראשונה לארץ-ישראל, אך עם ההורים ועם המשפחות . ויקטור שולאפר, הפעיל הנצחי, היה עדיין בליון, שם הוא קיבץ כ- 30 צעירים באולם ששימש את תנועת הנוער הציוני בימי הכיבוש . כמה מהם, כדוגמת הרברט מורגנרוט, עברו את המלחמה בשווייץ, ואף פקדו 9 אחרים היו ילדיהן של משפחות פועלים יהודיות בה את השומר הצעיר . שבאו ממרוקו והתיישבו בסנט-פון ( Saint - Fons ) , אחד מפרברי ליון, בשנות העשרים, והשתלבו בתעשיות המתכת של האזור . בפריז עזרו חמש בנות בלבד לשיק...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה