פרק ראשון: שלוש נשים, שלוש נקודות מבט

26 אחר כך, בערב, מתקיימת דרך קבע מסיבה שכוללת ארוחת ערב, יין . היה שם גבר אחד, אני זוכרת שהוא הגיע משצֵ'צ'ין ( Szczecin ) , והוא לא הצליח להכיל את סערת הרגשות שלו, הוא השתכר ואחר כך שכב בפרוזדור מעולף . הגעתי לארוחת הערב הזאת נרגזת כי לא היה להם חדר בשבילי . אני לא מסוגלת ללון עם עוד מישהו, אני חייבת להיות לבד, אבל באותו הזמן הגיעו לשרוּדבּוֹרוּב אנשים רבים כל כך עד שלא היו חדרים פנויים ליחידים . "טוב", אמרתי למארח, "אם אין חדר ליחיד, אעביר את הלילה באולם, לא אלך לישון" . ונשארתי בחדר האוכל אחרי ארוחת הערב . כשכבר נשארתי לבדי, התחלתי להתהלך בין השולחנות ולשתות לי מהיין שנשאר פה ושם . וכך התהלכתי לי ושתיתי, ואפילו לא שמתי לב באיזה שלב כבר נעשיתי אדישה לחלוטין . ניגש אלי השרת ושאל אותי : "איפה החדר שלך, גברת ? " ואני עניתי לו "לא יודעת" . "ואיפה הדברים שלך ? " "גם את זה אני לא יודעת" . הוא החזיק אותי ביד והוליך אותי לחדר כלשהו שהיו בו אולי שש מיטות, ואחת מהן הייתה ריקה . מאחר שכבר הייתי אדישה לגמרי בשלב הזה, התיישבתי על המיטה הזאת ונרדמתי . אני לא יודעת כמה זמן ישנתי, בכל מקרה התעוררתי לק...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה