272 רות גולן היחסים ביניהם ) . הסובייקט הוא תוצר של הסדר הסמלי . הממשי הוא מה שנופל מתוך הרשת הסמלית, הבלתי אפשרי . הוא מה שנתקלים בו ואי – אפשר לדבר על אודותיו, אלא רק מסביבו . למעשה, הממשי הוא הטראומטי . שלושת הממדים קשורים ביניהם . ה א חר, ה א חר הגדול ( l'Autre ) המקום של אוצר המסמנים, זה שמניחים לו ידע, המייצג את התרבות ואת החוק . בחיי הסובייקט תופסות דמויות שונות את מקום האחר, כגון : האם, האב, האוניברסיטה, המדינה וכדומה . בהוראתו המאוחרת הפך האחר גם למייצג את המין האחר - האישה, או יותר נכון ההתענגות הנשית הלא – פאלית . איווי ( désir ) ליצור האנושי יש מספר צרכים ביולוגיים המסופקים על ידי מספר אובייקטים . השפה הופכת את הצורך לתביעה מן האחר, כמו אצל התינוק התובע אוכל מאמו . התביעה מניחה את האחר שאליה היא מכוונת . תשובתו של האחר נתפסת לא כסיפוק צורך אלא כתגובה לבקשה, כסימן אהבה . אין התאמה בין הצורך לתביעה, והאיווי ממוקם בפער ביניהם . האיווי לא ניתן לסיפוק ולאקאן מחבר אותו לא עם אובייקט שיספק אותו, אלא עם אובייקט שהוא סיבתו, שמניע אותו, אבל אובייקט שבהיותו אבוד מראש לעולם אין להשיגו ...
אל הספר