238 רות גולן נשאל על התבטאותו בזמן שניתח עבודה של תלמידים : "אין צורה כזו" . כמו כן, הוא נשאל לגבי צורת יסוד החוזרת ברבים מרישומיו : קו גס העולה למעלה, מתעגל ונופל . גרשוני ענה, בין השאר : . . . כמובן שבייחוד אצל גבר אפשר לחשוב על העסק הפאלי של ארקציה [ זקפה ] או רצון לארקציה, ואחר כך הפנייה הזאת . . . יש כאן שוב בעייתיות של צורות . למשל, הבעייתיות של הצורה של השד, השד של האימא . . . הבעייתיות של הצורה של השד היא בכך שזה איבר שאין לו עצמות בפנים . אפשר לומר "אין צורה כזו" . האם יש צורה שהיא בלתי אפשרית ? אפשר להתייחס לצורה כאל המקבילה של הממד הסמלי, שהרי היא תוחמת גבולות בממשי . וכיצד נתייחס לצורות הטופולוגיות ? לצורות הרכות ? אחר כך, היה רצח רבין, אותו מעשה בלתי נסבל ובלתי אפשרי ש"אף אחד לא חשב עליו", אבל, כמו הממשי, לא הפסיק מלא – להיכתב ( הכתובת על הקיר שאיש לא קרא ) . אחר כך הייתה בגלריה גבעון תערוכה של גרשוני ורפי לביא שהגיבה על רצח זה . שם התאפשר לראות בעבודותיו של גרשוני את ה"אי – צורה" : שני חורים שגבולותיהם נראים כמו בתנועה . האם היו אלה שני החורים שנוקבו בגוף של רבין ? או אול...
אל הספר