71 אהבת הפסיכואנליזה הסיטואציה הזו היא משווה ל"שיחות איוב עם רעיו", אותם רעים אשר ניסו לשכנע את איוב לקלל את אלוהים בעקבות הטרגדיה אשר הושתה עליו . הטרגדיה של תרצה, לעומת זאת, נובעת דווקא מאהבתם של הגברים אליה, אהבה המשאירה אותה במעמד של אובייקט : "אבי ואישי האירו לי פניהם . באהבתם ובחמלתם נדמו זה לזה, שבעים פנים לרע ופרצוף אחד לאהבה" . כשהיא מבינה ותופסת את עומק הטרגדיה שלה, רק אז היא נחלצת מהחצייה שבה הייתה לכודה . למעשה מדובר בפרצוף אחד לאהבה דמיונית . רק משהגיעה לשלב זה, היא מוצאת דרך אל אמה : "ראיתי את שני הגברים ויהי על לבי לבכות, לבכות בחיק אמי" . עתה היא מבינה שאין עוד חזרה, ואין גם אפשרות של כפרה . ברגע זה מתרחקת תרצה הן מאביה והן מעקביה ואף שוברת את הזדהותה עם לאה אמה - עתה הן שתיים . ברגע שבו היא מבינה שאין תשובה לשאלתה, היא בוכה בחיק אמה והופכת בהכרח לסובייקט שסוע . הסיפור מסתיים בחזרה לסיפור התאומים, שהילד לא מסוגל היה להבדיל ביניהם ולכן רץ לבכות בחיק אמו . בסוף התהליך שעברה תרצה היא מבדילה בינה לבין אמה ובינה לבין ה"גבר" שבחייה, וכמו בכל טרגדיה גם לה אין מוצא מעשי מן המצב...
אל הספר