78 דב שוורץ פנימית, ולא אהבה חיה עזה ומלבבת, המתגברת כפרץ מים רבים, וכרשפי אש 330 שלהבת יה . לעיל ראינו, שהאידאלים האלוהיים מתייחסים בדרך זו או אחרת לזיקה וליישום בחיי המעשה . בדברים אלה הציג הראי"ה את לימוד התורה שאיננו מתייחס למרחב החברתי והפוליטי כמצומצם וכמדולדל . הלימוד הגלותי חסר את החוויה, והוא הופך לעניין אינטלקטואלי ותאורטי בעלמא . כוח החיים התקין והבריא מבטא אפוא את המצב האידאלי של הרחבת גבולות ההלכה, בעוד שכוח החיים החיוור מבטא את המצב החלקי והחסר שבגלות . כעשור וחצי לאחר מכן, בספר "אורות", כתב הראי"ה על ההלכה הגלותית : אמנם בשעת ירידתנו כהים הם נצוצי האורה החיים ביחוד בזכרונות המתגלמים בחיי האומה המסרתיים, בכל המצות וההלכות המסתעפות מהעבר ופונות אל 331 אבל כח חיים אדיר יש בהם, בתנועה חרוצה, ברוח התעוררות פנימיתהעתיד . לחפץ חיים לאומיים מלאים שלנו, יתפזר מעליהם גל האפר של טמטום הלב הצבור עליהם מחמת כשלון רוחנו, ויראו הזיקוקין די נור העומדים להעשות 332 שלהבתיה מחממת עולם ומאירה אל כל פנות . בתקופת הגלות אמנם נדחקו ההלכות הקשורות לעבר הרחוק, דהיינו המצוות התלויות בארץ ועבודת ב...
אל הספר