פרק שמונה עשר: ״עסק הביש״ חוזר

292 | פֶּרֶס, ביוגרפיה היה פעילותו המחודשת של מזכיר ההסתדרות, פנחס לבון, בכל הקשור ל״עסק הביש״ שהתחולל כזכור חמש שנים לפני כן . פרס, כמו רבים מראשי מפא״י ובראשם בן-גוריון, היה משוכנע דווקא כי הנושא וספיחיו הסתיימו עם פרסום מסקנות ועדת אולשן-דורי 2 אך רבים סירבו לראות בכך סוף פסוק, ובראשם הנפגע העיקרי, והדחתו של לבון, שר הביטחון לשעבר . אומנם לבון שיקם במידת מה את מעמדו במפלגה ומונה למזכיר 3 – אולם הוא הבין ההסתדרות – אחד התפקידים המרכזיים במערכת השלטון בישראל 4 כי כל עוד דבק בו קלון ״הפרשה״, הוא לא יקבל תפקידי מפתח בכירים בממשלה . שילוב ״הצעירים״, דיין ופרס, שנואי נפשו, דווקא עתה בממשלה הקדיח מבחינתו את התבשיל . מדי פעם הוא התבטא כי נעשה לו עוול חמור, וכי נפל קורבן לסבך שבו סיבכו אותו הללו, ״אם בלא יודעים ואם במזיד״ . הוא טען כל העת כי מסקנות ״ועדת אולשן-דורי״ התבססו ברובן על עדויות בלתי מהימנות ובחלקן על מסמכים שהוכנו מראש לקראת החקירה . עוד טען כי בגלל סודיות העניין לא התאפשר לו בירור רציני . בשעתו הצהיר בישיבת הממשלה ולאחר מכן ב״ועדת החוץ והביטחון״ של הכנסת כי 5 הוא הבטיח ״צדקתו עוד...  אל הספר