264 | פֶּרֶס, ביוגרפיה ללב, שופע אהבה והערצה, הוא כתב לבן-גוריון : ״הייתי מאושר במשך השנים אשר 6 גם נחמיה ראה בפרס את נאמנו האולטימטיבי של ראש הממשלה זכיתי לשרתך בהן״ . ושר הביטחון . משנודע לו על ההתאבדות, התעצב . התאבל . הזדעזע . כנראה, הוא היה זה שזיהה את נחמיה ירוי בראשו לאחר שהוזעק לחדרו על ידי קצין הביטחון של המשרד ( חיים כרמון ) . שנים הרבה אחר כך נשא את התמונה המזעזעת . יומיים לאחר ההתאבדות הגיע פרס לחדרו של בן-גוריון בבית חולים ״הדסה״, שם היה מאושפז . הוא הגיע ביחד עם משלחת שכללה את הרמטכ״ל דיין, ראש לשכתו, את טדי קולק ואת מזכירו יצחק נבון . בנוכחות המשלחת לצד פולה ושני רופאיו היה עד לפרץ של בכי מר כאשר סיפרו לבן-גוריון על הידיעה הקשה . אין תמה אפוא שהשם שנתן פרס לבנו השלישי שנולד כחצי שנה אחר כך ( ב- 17 ביולי 1958 ) , היה נחמיה-יעקב ( ״חמי״ ) . פרס אמר לאורך השנים כי שני האירועים הללו : מות נחמיה והולדת בנו, היוו זרז להחלטתו על פרישה מהמנכ״לות והליכתו לשדה הפוליטיקה . מצד אחד, הינה, תמה דרכו של נחמיה במשרד הביטחון, והוא ביקש ללכת בעקבותיו . מצד אחר, טען כי ביקש זמן נוסף להיות ...
אל הספר