פרק שנים עשר : בעלת הברית האולטימטיבית | 203 אלה דחפו את ראש הממשלה, גי מולה, שר ההגנה, מוריס בורג׳ס-מונורי, ושר החוץ, כריסטיאן פינו, לדרבן באופן זה או אחר את פרס להגביר דווקא את הרכש בצרפת . לצד צרכים צרפתיים פנימיים אלה ניתן אומנם למנות שלל יתרונות שמצאו בישראל . למשל : חשיבה לא קונבנציונלית שנקשרה לאתוס הקרבי של ישראל, או לאקטיביזם הביטחוני שאחזו בן-גוריון, משה דיין או פרס . אך אלה, כנראה, היו סיבות שוליות יותר . כדי לאשש את תובנותיהם שלחו פרס ודיין, בראשית מאי ,1956 את ראש אמ״ן, האלוף יהושפט הרכבי, לשיחות עם ראשי המודיעין הצרפתי . גם הם עודדו את ישראל להגיש בקשות חדשות לרכש . לשיחות הללו היה פן נוסף . בעת ההיא נתפסו על ידי המודיעין הישראלי שדרים שעברו בין קהיר לרומא ולשוויץ, שהיו קשורים 7 ואלה הוסיפו נופך אוהד לשיחות של הרכבי שמטרתן הייתה להבין למרד האלג׳ירי . עד לאן ירחיקו לכת הצרפתים בעזרתם לישראל, ולהבהיר מה יכולה לתרום הקהילה המודיעינית בישראל למאבק במורדים האלג׳ירים . במקביל יצא פרס לפריז, קיים שיחות עם בורג׳ס-מונורי, וגם הוא שמע ממנו שוב כי אכן לצרפת יש עניין רב בהרחבת הרכש ה...
אל הספר