פרק רביעי: פּוֹרִיָּה

פרק רביעי : פּוֹרִיָּה | 51 להחליט היה שוב מדריכו בנוער העובד, אלחנן ישי, שהגיע לכפר הנוער כמה פעמים כנציג משק אלומות, וניסה לשכנע את הנערים ללכת בעקבותיו . * כפי שקורה לא פעם בדינמיקה קבוצתית של בני נוער מתבגרים, במהלך הפעולות הם אימצו מנהגים ייחודיים כדי להבדיל אותם מכלל הנערים, והפכו למעין ״כת״ . כך, 5 הינה פרס, למשל, ניהלו ״יומן וידויים, שבו כל אחד היה צריך לפתוח את סגור לבו״ . במרחק של 0 שנה, תיאר בפתוס האופייני לו, את אופי אותה קבוצה : ״חוג נערים צעירים שהתארגנו יחד, יותר מתוך הרגשת צורך מאשר בהכרה . מופקרים לתנודות החיים, נתונים להשפעות שונות ופתוחים לרוחות המנשבות ; ומאידך – אדונים לגורלם, שבידם לקבוע גורלם וגורל הזולת, לעצב דמותם ודמות החבר [ . . . ] כזה היה פרצוף ה׳חוג׳ בראשיתו . לא איזו השקפה פוליטית או הכרה תנועתית הן שאגדו החברים הצעירים, אלא החיפוש החברי אחרי הטוב שבזולת . חלום הנעורים שלנו לא הקים מגדלי תפארת בני חלוף, אלא הצטיין בפקחות מעשית, זו המציינת את הנוער הארצישראלי : מפעל חדש ; חיים חברתיים בריאים וקולקטיביים ; הווי רועים ואיכרים ; כמובן גם הרומנטיקה שלחה את שלי...  אל הספר