פרק שני: העיר העברית הראשונה

28 | פֶּרֶס, ביוגרפיה 3 עם זאת, בתקופה של משבר היה ניכר כי היא סבלה יחסית מצב האוכלוסייה היהודית . יותר מהחברה הכללית . הסיבות לכך קשורות להתרכזותם של מרבית היהודים בעיירות דוגמת וישנייבה, בעיקר בערים הגדולות, ונטייתם לעסוק במסחר ובתעשייה זעירה . סוחרים כגצל היו תלויים באשראי ובהון . לממשל הפולני לא היה מה להציע . עובדה זאת חשפה אותם יותר מאחרים למשברים במשק . בעקבותיהם הוחרפו בשנות השלושים צעדים כלכליים מצד השלטון . על הסוחרים והתעשיינים הזעירים נחתו גזרות שפגעו עוד יותר בפרנסתם . מאחר שאחוז היהודים מביניהם היה הרבה יותר גבוה מחלקם באוכלוסייה הכללית, היה המשבר בקרבם אקוטי יותר . נוסיף לכך את האנטישמיות ונקבל הפולנית המסורתית שבלטה גם בתקופות של שפע והחריפה בזמן משבר כלכלי, 5 את ההסבר לבעיות הכלכליות הדרמטיות שבהן נתקלו גצל פרסקי ומשפחתו . * הפתרון שמצא גצל למצוקותיו הכלכליות בראשית שנות השלושים – עלייה לארץ ישראל – לא היה מקובל בעת ההיא . רק מיעוט באוכלוסייה היהודית בפולין תמך בו . השאר חיכו לימים טובים יותר . יתרה מזאת, הקריטריון לקבלת רישיון עלייה מהשלטון לבעלי אמצעים כגצל היה תשלום...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן