3. הרחבות תרגומיות על דרך התוספת בטקסט התרגום

בתרגום ינ ~ ת של דרכו הניגודי הקשר את מחדדת לתרגום [ "לב" : ] במקור "אלא" המלה הוספת נגעו" . בדמים 333 בארץ" . אלחים דעת ואין חסד ואין אמת אין "כי : אפסוק של לסיפא פסוקנו שבין ליישב מהצורך דהיינו בעיקרו, תיאולוגי מדדזף נובעות התרגומיות התוספות לעתים הרצון אלה, במקרים המקור . עם מודדותו י בהח המתרגם אצל המתעוררת דתית בעיה למשל כך הטקסט . אל להיצמד הצורך ז : ~ ל גובר לקושי להגיב או הבעיה על לענות "'ה"ל בסמיכות "בשם" המלהאת יפת מוסיף ז ( ,א ) אלהיהם" בה' "והושעתים : בתרגום ניכר זהעיקרון ההגשמה . את להרחיק כדי אלאההם" [ אללה באסם "ואג'יתהם : ] במקור באמצעות ג ( ,ה ) ממני" נכחד לא וישראל אפרים ידעתי "אני : לפסוק יפת בתרגום גם ישראל ומעשה אפרים, מעשה את ידעתי " : ו ; ני : "פעל" [ : ] במקור "מעשה" המלה הוספת היהודיים, המקרא תרגומי של ידועה קונבציה ממשיך יפת בכך כי נראה, 334 ממני"· נסתר לא לפני נסמך תוספת לנקוט יש ולפיה רס"ג, בתרגום והן הארמיים בתרגומים הן המשתקפת 335 כבודו . האדרת או האל הרחקת לצורך ה' שם באמצעות מודגשת התיאולוגית, זו ובין התחביריית זו בין בתרגום, שההשלמה יש יג, הושע את המסיי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן