ובתנועה הקיבוצית בפרט, יש להעיר שתי הערות מקדימות : הראשונה מתייחסת לאותו קשר גורדי מסובך, המכונה 'השמאלה' . אין נוסחת קסם או איזמל מנתחים פותח כל, שיכול להתיר את הקשר החינוכיפוליטיאידיאולוגי אליו נקלעו מרכיבי מפ''ם, ובעיקר היסודות הקיבוציים בתוכו . ועם זאת, ניתן לפחות להפריך התבוננות אחת שקנתה לה אחיזה בקרב פוליטיקאים, עתונאים ולא מעט חוקרים של תולדות הישוב . זהו המודל הפשטני מעט, המתאר את ההשמאלה כתוצר של הליכה אינטלקטואלית תמידית על מעין קואופק סימטרי בין ציונות לסוציאליזם . לאסכולה המייחסת חשיבות לשפה האינטלקטואלית והאסטטית של ההשמאלה, יש שורשים המוליכים עד העמדה של ברל כלפי השומר הצעיר בסוף שנות ה 20 . העמדה הבן גוריונית הפוכה לחלוטין, ודווקא המסמך של ס . ש . יריב משקף זאת . ההערה השנייה הנובעת מהראשונה, קשורה בזיכרון ההיסטורי ובמחקר של תנועת העבודה . לעיתים, כאשר מראיינים מי שהיו חברי מפ''ם בשנות ה ,50 מצטייר הרושם, שדוברים שונים היו חברים במפלגות ותנועות אחרות, אף שארגונית הם השתייכו לאותה מסגרת . חברות במפ''ם סימלה הרבה מאוד דברים, חלקם סותרים זה את זה . כדי לערוך סדר בתופ...
אל הספר